דלג לתוכן
1. פטרת ציפורניים (Onychomycosis)
- הגדרה: זיהום פטרייתי בציפורן, בדרך כלל נגרם על ידי דתרופיטים, אך יכול לכלול גם קנדידה או מיקרופיטיה לא-דתרופיטית.
- סימנים קליניים: שינוי צבע הציפורן (צהבהביות, לבנות או חום), עיבוי, שבירות והתפוררות של הציפורן.
- אבחון: בדיקה קלינית, אך לא פעם נדרש לקיחת מדגם (KOH, תרבית או פטרוסקופיה) לאבחון מעודכן.
- טיפולים:
- טיפול מקומי: לכהים אנטיפטרייתיים כמו ציקלופירוקס, איבינוקונאזול או טוואבורול. עדיף במקרים קלים או כאשר קיימים מגבלות לשימוש באנטי-פטרייתיים מערכתיים.
- טיפול מערכתי: תרופות כמו טרבינאפין או איטראקונאזול. טיפול זה נדרש במקרים מתקדמים או כאשר קיימת התפשטות רחבה.
- שיטות נוספות: טיפול בלייזר או טיפולי דיקור באזורים מסוימים – מחקרים עדכניים מצביעים על פוטנציאל, אך יש לבחון את יעילותם לעומת הטיפולים הקונבנציונליים.
- המלצות: שמירה על היגיינה, ייבוש מלא של כפות הרגליים, שינוי נעליים ושימוש בתכשירים אנטיפטרייתיים מונעים.
2. ציפורן חודרנית (Onychocryptosis)
- הגדרה: מצב שבו קצוות הציפורן גדלים לתוך העור, מה שמוביל לכאב, אדמומיות ולעיתים זיהום.
- גורמים: חיתוך לא נכון של הציפורניים, נעליים צפופות, נטייה גנטית, טראומה חוזרת.
- סימנים קליניים: כאב, אדמומיות, נפיחות ולעיתים זיהום עם נוזלים או מוגלה.
- טיפולים:
- שמירה על היגיינה: ניקוי האזור, אמבטיות עם מים חמים ומלח (תמציות אנטיספטיות).
- שימוש בתרופות: משחות אנטיביוטיות במידה ויש חשד לזיהום.
- טיפול שמרני: הרמה עדינה של הציפורן עם כלים סטריליים, שימוש בחוטים קטנים או כותנה להארכת הציפורן מהמקום הפוגע.
- טיפול ניתוחי: במקרים חוזרים או חמורים, ייתכן צורך בהסרת חלק מהציפורן (ניקוי או סינכרוניזציה כירורגית) כדי למנוע הישנות הבעיה.
3. יבלות (Calluses) בכף הרגל
- הגדרה: עור מתעבה שנוצר כתגובה ללחץ או חיכוך ממושך.
- סימנים קליניים: אזור מתעבה ומרופד בכף הרגל, שעלול להיות כואב כאשר מופעל עליו לחץ.
- גורמים: נעליים לא מתאימות, פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, מבנה כף רגל לקוי (למשל, כף רגל שטוחה או קשת גבוהה).
- טיפולים:
- שימוש בקרמים: קרמים הרככים המכילים חומצה סליצילית או שתייה אלפא-הידרוקסית (AHA) המסייעים להרגשת הקשקשים.
- הפחתת חיכוך: התאמת נעליים ותמיכה אורטופדית מתאימה להפחתת הלחץ.
- שיטות מקצועיות: טיפול מכני (פילינג מקצועי או גריסה) בבתי מרקחת או במרפאות פדולוגיות, במקרים בהם היבלות גורמות לכאב משמעותי.
- טיפול ניתוחי: במקרים נדירים, כאשר היבלות נגרמות מבעיות מבניות מורכבות, ניתן לשקול התערבות כירורגית לתיקון הגורם ללחץ.
המלצות כלליות למטפלים בתחום:
- אבחון מדויק: מומלץ לבצע אבחון מלא ובדיקה מעבדתית (במקרים של פטרת וציפורן חודרנית) לפני התחלת טיפול.
- מעקב ובקרה: תהליכי טיפול לפטרת וציפורן חודרנית יכולים להיות ממושכים ויש לעקוב אחר התקדמות הטיפול.
- הדרכת המטופל: הסבר על חשיבות ההיגיינה, בחירת נעליים מתאימות ואמצעים למניעת הישנות הבעיה.
- טיפולים משלבים: לעיתים שילוב בין טיפול מקומי, טיפול מערכתי והתאמה אורטופדית מביא לתוצאות הטובות ביותר.
מקורות מומלצים:
- כתבי עת רפואיים בתחום הפודולוגיה.
- הנחיות ועדכונים של אגודות רפואיות מתמחות (כגון האגודה הפודיאטרית האמריקאית והבינלאומית).
- מחקרים קליניים עדכניים בתחום האנטיפטרייתי והאורטופדי.
דילוג לתוכן
